התחלה באי-כנס

ההתחלה של התעשייה העצמאית (the indie sphere) קרתה באי-כנס ה-11 של תעשיית המשחקים, בשפיים.

הגעתי לאירוע במחשבה אולי להציע את המסקנות שלי אודות הכיוון שצריכה לקחת התעשייה העצמאית. היו שלושה דיונים אחד אחריי השני:

הדיון הראשון היה על חוסר מוטיבציה של מפתחים עצמאיים בארץ להמשיך לפתח משחקים, במטרה למצוא דרכים לשמור על מוטיבציה או מתודות שימושיות להתמודדות עם כישלון המשחק הראשון.

הדיון השני היה על עמותת גיימאיז ועל הקשיים שלהם לסחוב את קידום התעשייה המקומית בעצמם, עלו שם רעיונות לגבי דור ההמשך של מתנדבים בעמותה ועל הבעייתיות של העמותה לשרת גם את העצמאיים וגם את המסחריים.

הדיון השלישי, אותו העברתי, נגע למסקנה שהגעתי אליה גם, אודות הבעייתיות של הייצוג של העצמאיים פשוט כחלק מהתעשייה המקומית ועל איזושהי צביעות מסויימת של מיקום החברות המסחריות והעצמאיות יחדיו באותה ההיררכיה, ובכך למקם את החברות לפי סדר-גודל כלכלי.

אני חושב שהנקודות האלה עלו בדיונים בעיקר בעקבות הכנס של גיימאיז האחרון שבו בהחלט היה גלוי ה"מקום" שבו כל צד ממוקם בסקלה, כאשר כל המפתחים העצמאיים היו במקום אחד קטן. כל בתי הספר למשחק במקום קצת יותר מרווח והחברות הגדולות בחללים הגדולים יותר.

בדיון של גיימאיז עלו שלושת הנחות היסוד של גיימאיז והבהירו לי שקידום המשחקים בארץ היא עבודה עצומה ושהאינטרסים בה רבים. במבט מקרו מלמעלה, לעומת התפקיד לגרום לממשלה לשים לב לתעשייה באמצעות זרקור על הצלחות מסחריות, לצד קידום סטודנטים למשחקי מחשב אל תוך שוק העבודה באותן חברות, החברות העצמאיות אם הקוריוזים שלהן, אינן נראות כמצריכות פעולה מסויימת.

בדיון שהעברתי קרו שני דברים חשובים. אחד, הנציג של העצמאיים מצד העמותה, המליץ לי לפעול מחוץ לעמותה ולנסות לפעול למען העצמאיים באופן עצמאי. השני, בתום הדיון ניגש אליי בחור צעיר ואמר לי שגם הוא מעוניין לקדם את התעשייה העצמאית ושעלינו לחשוב מה הצעד הבא.

זו הייתה ההתחלה.